עין יהב הוא הראשון והגדול במושבי הערבה. שייך למועצה אזורית הערבה התיכונה.בשנת 1952הגיעו עשרות גדנ"עים לעין יהב, שהיה עד אז נקודת מצפה חקלאית של השח"ל(שירות חלוצי לישראל). הגדנ"עים הקימו בה את החווה השנייה של הגדנ"ע בערבה, שלאחר כשנה פורקה.
באותן אדמות הוקם היישוב בשנת 1959כהיאחזות נח"ל, שאוזרחה בשנת 1962והפכה למושבוץ (שילוב של מושב וקיבוץ). בהמשך הפך למושב שיתופיו כיום הוא מושב עובדים.
רוב חברי המושב עוסקים בחקלאות, בעיקר בגידול פלפל,עגבניות מסוגים שונים, מילונים,חצילים, כרמים, ומטע תמרים. .בשטח היישוב התקיימה בעבר מצודה רומאית שהייתה לצומת דרכים מרכזית בשליטת הרומאים בערבה.
מושב עין יהב הוא הגדול ממושבי הערבה מונה כ 200 משפחות מתוכן 143 חקלאיות.

עין-וויבה- שמה הקדום הרומאי-ערבי, נכללת בין עשרת המבצרים שהקימו הרומאים והיוותה צומת הדרכים החשוב מהערבה לפטרה, ים המלח, באר-שבע ואילת.

1932- בעין-וויבה מוקמת תחנת משטרה על-ידי הבריטים.

1949- הנקודה אשר שימשה כעמדה קידמית של הליגיון הירדני נתפסת על-ידי טור ממונע של גולני במסגרת "מבצע עובדה" לכיבוש אילת ועוברת לראשונה לידיים עבריות.

1950- הקמת מצפה חקלאי של משרד החקלאות

1951- התיישבות של גרעין שח"ל – שירות חלוצי לישראל. השח"ל היה כוח משימה של מפא"י שבאמצעותו ניסתה המפלגה להקים ישובים. הניסיון נכשל לאחר כשנה מבחינה חברתית וכלכלית.

1952- עין-יהב הופכת לחוות גדנ"ע שנייה בערבה (הראשונה באר-אורה), לאחר שנה פורקה החווה בגלל מחלת הקדחת שנפגעו בה הגדנע"ים ובגלל מחסור באמצעים לקיום המקום.

1953- המקום חוזר לידי משרד החקלאות כמצפה העוסק בניסיונות בגידול צמחי מרעה, קיקיון(להפקת שמן קיק) וכן חלקת תצפית קטנה של עצי פרי שונים.

1959- עין-יהב מוקמת כהיאחזות נח"ל ע"י גרעינים של תנועת המושבים. במשך שלוש שנים מגיעים אליה ארבעה גרעיני נח"ל מתפתח גן ירק, שטחי עיבוד חדשים מוכשרים ונקדחות בארות מים. חלק מהנחלאים מחליטים להישאר במקום, והצבא עוזב.

1962- הנחלאים שהשתחררו מקימים במקום "מושבוץ" דהיינו מושב קיבוץ, צורת חיים שיתופית זמנית עד הפיכת המקום למושב עובדים. במהלך שנים אלו נקלטו 2 גרעיני נח"ל נוספים , מכשירים שטחי עיבוד חדשים באזור המרזבה - כשבע הק"מ צפון מזרחית לנקודה הזמנית, שם גם נבנה ישוב הקבע.

1967- מתיישבי המושבוץ  עוברים לישוב הקבע: 15 משפחות ו-4 רווקים. שטחי הירקות באזור המרזבה בסמוך לישוב הקבע אשר עובדו עד אז במשותף -מחולקים למתיישבים. בשנים שלאחר מכן נקלטות משפחות חדשות, רוב הנקלטים בני קיבוצים ומושבים. המושב מבוסס בעיקר על גידולי ירקות ליצוא: פלפל, עגבניות, מילונים, חצילים, תמרים, ענבים למאכל.

מטע התמרים אשר נטיעתו החלה בשנים 1962-1963 הינו מטע משותף.שטח המטע היום הוא כ- 550 דונם.


2016 - במושב 150 יחידות חקלאיות, לכל משפחה 50 דונם בשטח כללי של כשמונת אלפים דונם שרובו מבני חממות ובתי רשת. במושב מתקיימים חיי חברה וקהילה מפותחים. בעין יהב יש כמאה חדרי צימרים נקודות הסעדה, מרכזי מבקרים, וגלריות שונות.

במושב נימצא תאגיד "יופי של ירקות" שהיא אגודה של חקלאי הישוב שמבצעים שיווק משותף לתוצרת טרייה ברחבי הארץ. כמו כן יש מספר חברות יצוא פרטיות ששייכות לחברים במושב.

הרחבה קהילתית -  97 דונם בשלב א' , 71 יחידות של דונם מגורים, ו13 יחידת של דונם מגורים וצמוד לו דונם תעסוקה.

בעין-יהב מתגוררות כיום 200 משפחות- כ- 800 תושבים.




מרפאה
לפרטים נוספים...
 
[חזרה לראש העמוד]
| מפת אתר |

אתר לקיבוץ - מופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לקיבוצים וישובים
אתר לקיבוץ